מאמצים רבים השקיעו בדורות עברו בהקמת עירובין, בגלל שראו בהקמת עירובין כלי משמעותי למניעת חילול שבת, והקלת מהלך החיים לכלל האוכלוסייה.
בדברי גדולי ישראל ובתשובותיהם, נמצאת תכתובת עניפה למאמצים מרובים להקמת עירובין כדבר הכרחי לקיום השבת, וזאת למרות שהיה מדובר בערים בארצות גויים, והרשויות "הצהיבו פנים" למבקשי הקמת עירובין. לפעמים יכלו עבור הזזת עמוד של עירוב להסתכן בהשלכה לכלא, ואעפ"כ במאמצים רבים הוקמו עירובין במאות ערים בכל פזורת גלויות ישראל.
מן המפורסמות ביותר בדברי ימי ישראל, מערכות העירובין שהוקמו בערים גדולות כמו: ורשא, לודז', בריסק, ווילנא, קרקא, לבוב, בראדי, ראדין, אדעסא, אנטוורפען. כשברשימה חלקית זו אנו מסתמכים על ציטוטים מתוך מאות ספרי תשובות שחיברו רבני ישראל.
וכבר כתבו קדמונינו במאה ה-13 בתשובת רבנו אשר (בכלל כ"א סי' ח') – {ה"ה רבנו הרא"ש, גדול חכמי אשכנז, שנאלץ לברוח לברצלונה שבספרד, והוכר גם שם כגדול הפוסקים} – "שבכל גלויות ישראל כבר נהגו להקים עירובין".
עם התחדשותו של הישוב בארץ ישראל, החלו בהקמת עירובין ברחבי הארץ. עם קום מדינת ישראל השקיעו ראשיה ושריה משאבים מרובים במהלך השנים כדי להתקין עירוב בכל עיר בישראל שנוצרה בה דרישה מצד התושבים לעירוב כשר לשבתות.
כדי לעשות את כל העיר לרשות אחת, צריך לעשות גדר סביב כל העיר, אך חכמינו הוסיפו שלא חייבים להקים גדר של ממש, אלא די להקים עמודים סביב כל העיר, ובין עמוד לעמוד מותחים חוטים חזקים, ואלו יחד יוצרים את הגדר המיוחדת שנושאת את השם – "עירוב".
לפיכך ברור שאם קטע אחד מתוך חוט העירוב נקרע, זה לא גורם לפסילת העירוב באותו קטע קרוע, אלא לפסילת כל העירוב כולו, שכן העירוב מיוסד על כך שכל העיר מאוחדת לחצר אחת, אך כשהחוט נקרע, אין כבר את האיחוד המושלם, וממילא כל העירוב פסול, ובעיר שכזו אסור בכולה להוציא מהבית לרחוב ולטלטל.
כל מי שניגש אי פעם ללמוד הלכות עירובין, יודע ומכיר שהלכות אלו ומסכת זו שבתלמוד, הינם מהנושאים הקשים ביותר, שכן לבד מהחומר ההלכתי הידוע כקשה מאד, יש כאן חישובים מתמטיים מורכבים ביותר, הכוללים בין היתר חישובים מדוייקים של גבהים טופוגרפיים ומרחקים.
לבד ממה שההלכות הללו סבוכות, גם הביצוע שלהם בפועל הינו מורכב ביותר, וישנם רבנים בודדים בארץ שהתמחו בענף זה, ואלו עוברים מעיר לעיר כדי לייעץ ולתרום מניסיונם.
ראוי להדגיש כי במדינת ישראל יישום ההלכות בפועל הינו מסובך שבעתיים, שכן הארץ היא ברובה איננה אדמת מישור, ישנם הרים וגבעות, וכל אלו אמורים להילקח בחשבון בעת עשיית עירוב, כך שהתכנון הפרטני הינו סבוך ביותר.