אודותינו

עמותת "המרכז הארצי לעירובין" שע"י "קרן השבת וחומת הדת" הוקמה ע"י הרב בנימין רוטשטיין שליט"א מראשי אנשי המעש בתחום העירובין וחבר הועדה הארצית לעירובין שע"י הרבנות הראשית לישראל. ואיתו עימו הרבנים הגאונים מומחי תחום העירובין בעלי שם עולמי בתחום, ה"ה הרב הגאון ר' משה ברלין שליט"א והרב חיים מרדכי רוזנבוים שליט"א והרב יצחק מרדכי פפר שליט"א הפועלים ללא לאות בתחום העירובין ברחבי ארץ הקודש.

"המרכז הארצי לעירובין" הוקם בשנת תשס"ו על מנת לסייע לרבני הערים ולמפקחי העירובין לבצע את משימתם בתחום העירוב באופן נאות ומהודר הלכתית. בימים ההם תועדו בתמונות, רוב הערים הגדולות בארץ ועשרות יישובים, והובאו לידי גדולי פוסקי ומאורי הדור ולידי הרבנים הראשיים לישראל. ולאור המצב הקשה ההלכתי והטכני שהתקבל אצל גדולי הפוסקים בדורנו ה"ה מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, ומרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ולהבח"ח מרן הרב שמואל הלוי וואזנר שליט"א, אשר בעצה אחת עם כבוד הרבנים הראשיים לישראל מרן ר' מרדכי אליהו זצוק"ל והרב הגאון ר' יונה מצגר שליט"א והראשון לציון הרב הגאון ר' שלמה עמאר שליט"א החליטו לפעול ולעשות ולהרים את הכפפה בהקמת "המרכז הארצי לעירובין" כדי לתקן את המצב.

מצב העירובין ברחבי הארץ היה ברובו בכי רע, כדוגמת חוטים קרועים או רפויים, לחיים בלועים באדמה, או תלויים בגובה, פרצות גבוהות ברצף העירוב, חוטים רבים עד למאוד שלא עמדו מעל גבי צורת הפתח, עמודים דקיקים נטויים, עקומים או חלודים שמצבם מעיד עליהם כי לא תוחזקו ולא יאריכו ימים בגשמים או רוחות, כל המנויים לעיל, ועוד רבים פוסלים את העירוב לחלוטין. נוסיף להדגיש כי לא היו בערים מפקחי עירובין המומחים לאחזקת עירוב, ומידי פעם בעת בדיקה שנערכה שלא בקביעות, היו מנסים למצוא פתרונות זמניים וחילופיים להכשרת העירוב בדיעבד.

הליך בניית ואחזקת העירובין ברחבי הארץ בעבר, התבסס על קבלת תקציב או גיוס משאבים אישי לצורך הקמת העירוב, וכמובן אופן ההקמה מעירוב חלש לעירוב מסיבי וחזק היו בהתאמה, ועקב כך שעירוב דורש תחזוקה ופיקוח שבועי מתמיד, היו המועצות דתיות אחראיים באופן בלתי אמצעי לפיקוח, אך בהעדר תקציבים ממשלתיים או בעזרת תקציב מזערי היו מעמידים את מפקח המקוואות, או הבלן המקומי, או איש החברה קדישא שיקדיש מס' שעות בשבוע מזמנו הפנוי לבדיקת העירוב, כמובן שבזמן תקלה משמעותית לא היה בידו את הזמן והמשאבים לעקוב ולברר את מצב הכשרות, ואת היוזמה לטפל במכשול, וכך הצטרפו מכשולים למכשולים עד שברבות השנים, העירוב היה מוטל בספק כשרות רבה עד לפסילה ממש לכל הדעות, ביישובים רבים.

אנשי "המרכז הארצי לעירובין" אחראיים על בניית והקמת עירובין וכן על תחזוקת עירובין קבועה, על ידי חבר עובדים עם ניסיון של שנים רבות בהקמת עירוב, כאשר כל העבודות מלווים על ידי חבר תלמידי חכמים אשר מפורסמים ומקובלים על כל פוסקי הדור והעדות בהקמת עירוב, זה עשרות שנים, כמו"כ הוסמכו ע"י וועדת העירובין של הרבנות הראשית ומוכרים על ידי משרד הדתות. תפקידה הכללי של "המרכז הארצי לעירובין" להיות הכתובת לכל נושא העירובין בארץ, ולשאת באחריות לתקינות העירובין, בנייתם ותיקוניהם, והן במתן הכשר מוסמך על כשרותם.

באחריותה של המחלקה יהיו:
הכנת התוכניות להקמת העירובין. הקמת עירובין בצורה הכי פרקטית וחסכונית שלא פוגעת בכשרות העירוב. פיקוח ארצי, השגחה וביקורת שבועית ברמה רבנית מקצועית מובהקת. הסמכת אברכים להשגחה ופיקוח, עריכת מבחני קבלה, והדרכה מעשית למפקחים מקומיים שמבקשים להתקבל לעבודת קודש זו.

אנשי "המרכז הארצי לעירובין" מפעילים צוותות מומחים עולמיים בתחום העירובין, אשר להם ניסיון של שנים רבות בהקמת עירוב, כאשר כל העבודות מלווים על ידי חבר תלמידי חכמים אשר מפורסמים ומקובלים על כל פוסקי הדור והעדות בהקמת עירוב, זה עשרות שנים, כמו"כ הוסמכו ע"י וועדת העירובין של הרבנות הראשית ומוכרים על ידי משרד הדתות. הצוות מתמחה ומשתלם באופן קבוע בתחום העירובין, העבודה בצוות מפוקח ע"י הרבנים אינה נותנת אפשרות לקביעה חד צדדית הן בפן ההלכתי והן בפן המעשי. לאנשי "המרכז הארצי לעירובין" ההדגשה להשתמש אך ורק בחומר טוב ואיכותי המחזיק מעמד בפני רוחות חזקות או פגעי מזג אוויר אחרים. צוותות "המרכז הארצי לעירובין" פועלים עם מנוף גבוהים בטיחותי ונוח לשימוש לצורך גיזום ענפים ומתיחת חוטים, יתרון זה בא לידי ביטוי בעבודה ללא פשרות בנושא הדיוק ובפן הבטיחותי של הצוות הפועל. צוותות "המרכז הארצי לעירובין" פועלים גם עם מכשירי דיוק מיוחדים כמו פלס גבהים, מדידת עובי העמודים הנדרשים, מדידת גבהים בתל המתלקט לצורך התאמה מלאה לעמוד המקביל ולפן הסביבתי, בצורה הלכתית מוסמכת. הכנת התוכניות ע"י צוות "המרכז הארצי לעירובין" מוגשת בצורה הכי פרקטית וחסכונית שלא פוגעת בכשרות העירוב, שלא תפריע לעין זרה היכולה לפעול נגד האובייקט המדובר. פעילות "המרכז הארצי לעירובין" מתבצעת באופן ידידותי לסביבה, ללא השארת פסולת בסיום העבודה, ותוך כדי התחשבות בשאר האלמנטים המוצבים באזור, הן בצבע העמוד והן בצורתו המקורית תוך כדי שילוב בפן ההלכתי הנצרך.

"המרכז הארצי לעירובין" הקימו עירובין ביותר מ – 20 ערים גדולות, ו-28 מושבים בארץ אשר בהם למעלה מ-1,000,000 יהודים אשר זוכים לשמירת שבת, ורובם מפוקחים בקביעות ע"י אנשי "המרכז הארצי לעירובין".

התוכניות של אנשי "המרכז הארצי לעירובין" להקמת עירובין בכל יישובי הארץ ולהכשרת צוות מפקחים שיעבור מידי שבוע לבדיקת קו העירוב בכל עיר ומושב ברחבי הארץ.

כדי לממש את התוכניות של אנשי "המרכז הארצי לעירובין" להקמת עירובין בכל יישובי הארץ, דרוש לכל עיר ועיר השלמת תקציב כדי להקים תשתית עירובין יסודית וחזקה לאורך שנים, התקציב המזערי הניתן על ידי הרשויות אינו מאפשר ולו 50% מהסך הנצרך לתשתית. נוסף על כך הצורך להחזיק מפקח מקומי או חיצוני ולצייד אותו במכשור ייחודי לבדיקת העירוב. בעקבות העבודה מרובה ברחבי הארץ יש צורך ברכישת ואחזקת רכבי עירוב 4×4 שיוכלו לנוע בשבילים ובתוואי הררי מסביב לערים, כמו"כ החזקת מנוף ייעודי נוסף למנוף הקיים כדי להשיג שליטה בו זמנית בערים ויישובים ברחבי הארץ. רכבים אלו אחזקתם עולה הון רב, ולא כלולה כמובן בשום תקצוב ממשלתי או מקומי.

ע"י סיוע למפעל ברוך זה – נזקפים לזכותכם מצוות שמירת שבת של רבבות יהודים ברחבי הארץ בפשטות המובנת. כל חוט וכל עמוד שנוספים, משלימים וסוגרים מעגל סביב העיר ובלעדי חוט בודד או עמוד בודד, אין עירוב כלל בכל העיר או היישוב כולו.